׳מתודלקות׳ - מה בין התמכרויות לסמים/אלכוהול/מין לבין מדיטציה?
"מצפים מאיתנו להיות כמו גבר היום״ היא אומרת. ״עזבי מצפים, אנחנו מצפות מאיתנו להיות כמו גבר. גם לנו יש צרכים. הבעיה היא שלכי תמשכי עכשיו למישהו שפגשת באינטרנט. אז אני שותה ואחרי כמה דרינקים הוא נראה לי הרבה יותר מושך, כמעט סקסי, ואז אני יכולה לשכב איתו, וזהו, צורך מולא״. כך מספרת מרואינת של דנה ספקטור , כותבת בידיעות אחרונות, בכתבה הנקראת ׳מתודלקות׳ - נשים צעירות ששותות הרבה אלכוהול בכדי להשתחרר מינית, להיות נועזת ולגשת למי שהיא רוצה ולעשות איתו מה שרוצה. תופעה שכיחה מסתבר. רבים הם האנשים שמצליחים להשתחרר לזמן מה ולהיות טבעיים ואמיתיים בעזרת אלכוהול או סמים. וכל זאת על חשבון הגוף התמים והטהור שלנו. אנחנו ממלאים את עצמינו בעשן, או אוכלים בהגזמה מתוך תחושת חוסר, ריקנות, שעמום, בדידות, תסכול, חוסר ספוק רגשי, מיני, חוסר באהבה. מוצאים לנו דייטים דרך האינטרנט... כתבה זאת גרמה לי להרהר על עצמי בגילאים אלו. אפוא הייתי אני ומה עשיתי בשנות ה20-30 שלי? חייתי אז בקומונה - באשרם של המסטר הרוחני אושו בהודו, עם מאות או אלפי איש שהגיעו מרחבי העולם, מגוון של צעירים איכותיים שבאו במודע או לא במודע לחפש וללמוד את משמעות החיים ואיך לחיות אותם במלואם. חלקם הגיעו כשהם כבר עמוק או פחות עמוק בתוך התנסויות עם סמים קלים או קשים . אושו עשה הכל אז כדי 'לפתות' אותם לנסות משהו אחר. הוא שלח אותנו לקבוצות תרפיה שונות, העסיק אותנו במדיטציות אקטיביות המשחררות את הראש, הגוף, והרגשות העצורות בתוכינו בשל כל מיני התניות חברתיות ודתיות שכל אחד מאיתנו הביא מתרבותו. כל שעה משעות היום יכולת לבחור להכנס למדיטציה של שעה- לשקשק, לנער את הגוף, לרקוד את עצמך בטוטליות ולמצוא את עצמך באקסטזה של כל תא ותא בגוף, הראש משוחרר משליטה על הגוף, על תחושותיו ותשוקותיו. החלק האחרון של כל מדיטציה הוא בדרך כלל מנוחה והרפיה עמוקה, שיצרה תחושה של התרחבות פנימית, כשהחושים פתוחים ורגישים יותר... אתה ׳נשאב׳ החוצה לאחר שעה של מדיטציה כמו לאחר ׳כביסה׳ יסודית ובמקום שתעבור למייבש אתה מוצא את עצמך נופל לזרועותיו של ׳מכר ותיק׳ (וכי מי מאיתנו איננו חש זר וקרוב בו זמנית בעולמינו...) בחיבוק שיכול היה להימשך ולהעמיק, תלוי כמה מרגיש לנו טוב יחד, ובקלות היה יכול להמשיך בחדרו של אחד מאיתנו ב24 השעות הבאות ולעיתים התארך לימים או חודשים(במקרה כזה היית שומע פה ושם הערה של תמיהה בתוספת קריצה- אתם עדיין יחד?) הסקס הרגיל הפך להיות מעשה אהבה מתמשכת שהעמיקה עם כל מדיטציה. המדיטציות האקטיביות, מלבד ששחררו לנו את הראש והגוף, וחידדו את התחושות והרגשות, הן חיזקו בנו גם את נוכחות ׳העד׳, זה שמתבונן על מה שקורה ונחווה בנו תוך כדי המצאות בתוך החוויה. ממש כמו בסרט. אני הוא השחקן לגמרי בתוך החויה אבל גם הבמאי וגם הצופה. חוויה שלמה ומספקת את כל החושים שפותחים אותנו גם לחוויות עילאיות, וזאת בלי ׳טריפים׳ בלי כימיקלים במוח ובגוף, בלי אלכוהול וגם השמוש במריחואנה הרגיש עלוב לעומת הדבר האמיתי. העישון היה מעמעם את ׳הצופה׳ בסרט. ״ תני לי להנות אבל גם תני לי לצפות, להיות נוכח לגמרי בחויה״, הייתה התלונה של ׳האני הגבוה' – 'העד׳ שהלך והתעצם בנכחותו עם כל מדיטציה שעשיתי במשך היום. הוא, 'העד', לא אהב את התוספות החיצוניות שמידי פעם התפתתי לנסות שוב ושוב, זה יצר חוסר דיוק, סוג של התערבות של גורם נוסף שטשטש את התחושה המודעת והפותחת. בנוסף, המדיטציה הצליחה להתמיר את תחושת הבדידות ללבדיות מספקת וממלאת אותנו בשלווה, אושר וספוק פנימי. ובכך, הקטינה גם את הצורך האובססיבי והתלותי באחר, אכילה אובססיסית וכדומה, התנהגויות הגורמות להרבה סבל בחיינו. לעומת זאת גופי ותודעתי התרחבה כשנפתחתי דרך תרגולי המדיטציה לטבע, ובמיוחד כשהתחברתי לתדר של הפרחים שגדלו על העצים מסביב לאשרם. הפרחים שספגו את מה שיצרו אלפי המודטים ׳בשדה הבודהה׳, כפי שנקרא האשרם של אושו, נתנו לי את ההשראה ליצור מהם תמציות פרחים עוצמתיות במיוחד התומכות בריפוי עמוק ובהעמקת חווית המדיטציה שלנו. 33 ׳פרחי הבודהה׳ או ׳פרחי התודעה׳- זוהי המתנה שילדתי לעולם בהשראתו של המסטר אושו. תודה ושוב תודה לך מסטר יקר שלי. תודה שהזמנת אותי להיות חלק ממפעל חייך, ממפעל חיינו. ממשיכה להפיץ את ׳החלום׳ שהשארת לנו, אהבה וחופש אמיתי בעולם. איתך תמיד אננד סמבביה- מורת דרך לחיים. (הדרך לאושר עילאי) נכתב ב19/1 היום בו אושו עזב את גופו. אושו- ״מעולם לא נולד ומעולם לא מת, רק הגיע לבקר בכדור הארץ ...״כפי שבקש שיכתבו על קברו.
׳מתודלקות׳ - מה בין התמכרויות לסמים/אלכוהול/מין לבין מדיטציה?
"מצפים מאיתנו להיות כמו גבר היום״ היא אומרת. ״עזבי מצפים, אנחנו מצפות מאיתנו להיות כמו גבר. גם לנו יש צרכים. הבעיה היא שלכי תמשכי עכשיו למישהו שפגשת באינטרנט. אז אני שותה ואחרי כמה דרינקים הוא נראה לי הרבה יותר מושך, כמעט סקסי, ואז אני יכולה לשכב איתו, וזהו, צורך מולא״. כך מספרת מרואינת של דנה ספקטור , כותבת בידיעות אחרונות, בכתבה הנקראת ׳מתודלקות׳ - נשים צעירות ששותות הרבה אלכוהול בכדי להשתחרר מינית, להיות נועזת ולגשת למי שהיא רוצה ולעשות איתו מה שרוצה. תופעה שכיחה מסתבר. רבים הם האנשים שמצליחים להשתחרר לזמן מה ולהיות טבעיים ואמיתיים בעזרת אלכוהול או סמים. וכל זאת על חשבון הגוף התמים והטהור שלנו. אנחנו ממלאים את עצמינו בעשן, או אוכלים בהגזמה מתוך תחושת חוסר, ריקנות, שעמום, בדידות, תסכול, חוסר ספוק רגשי, מיני, חוסר באהבה. מוצאים לנו דייטים דרך האינטרנט... כתבה זאת גרמה לי להרהר על עצמי בגילאים אלו. אפוא הייתי אני ומה עשיתי בשנות ה20-30 שלי? חייתי אז בקומונה - באשרם של המסטר הרוחני אושו בהודו, עם מאות או אלפי איש שהגיעו מרחבי העולם, מגוון של צעירים איכותיים שבאו במודע או לא במודע לחפש וללמוד את משמעות החיים ואיך לחיות אותם במלואם. חלקם הגיעו כשהם כבר עמוק או פחות עמוק בתוך התנסויות עם סמים קלים או קשים . אושו עשה הכל אז כדי 'לפתות' אותם לנסות משהו אחר. הוא שלח אותנו לקבוצות תרפיה שונות, העסיק אותנו במדיטציות אקטיביות המשחררות את הראש, הגוף, והרגשות העצורות בתוכינו בשל כל מיני התניות חברתיות ודתיות שכל אחד מאיתנו הביא מתרבותו. כל שעה משעות היום יכולת לבחור להכנס למדיטציה של שעה- לשקשק, לנער את הגוף, לרקוד את עצמך בטוטליות ולמצוא את עצמך באקסטזה של כל תא ותא בגוף, הראש משוחרר משליטה על הגוף, על תחושותיו ותשוקותיו. החלק האחרון של כל מדיטציה הוא בדרך כלל מנוחה והרפיה עמוקה, שיצרה תחושה של התרחבות פנימית, כשהחושים פתוחים ורגישים יותר... אתה ׳נשאב׳ החוצה לאחר שעה של מדיטציה כמו לאחר ׳כביסה׳ יסודית ובמקום שתעבור למייבש אתה מוצא את עצמך נופל לזרועותיו של ׳מכר ותיק׳ (וכי מי מאיתנו איננו חש זר וקרוב בו זמנית בעולמינו...) בחיבוק שיכול היה להימשך ולהעמיק, תלוי כמה מרגיש לנו טוב יחד, ובקלות היה יכול להמשיך בחדרו של אחד מאיתנו ב24 השעות הבאות ולעיתים התארך לימים או חודשים(במקרה כזה היית שומע פה ושם הערה של תמיהה בתוספת קריצה- אתם עדיין יחד?) הסקס הרגיל הפך להיות מעשה אהבה מתמשכת שהעמיקה עם כל מדיטציה. המדיטציות האקטיביות, מלבד ששחררו לנו את הראש והגוף, וחידדו את התחושות והרגשות, הן חיזקו בנו גם את נוכחות ׳העד׳, זה שמתבונן על מה שקורה ונחווה בנו תוך כדי המצאות בתוך החוויה. ממש כמו בסרט. אני הוא השחקן לגמרי בתוך החויה אבל גם הבמאי וגם הצופה. חוויה שלמה ומספקת את כל החושים שפותחים אותנו גם לחוויות עילאיות, וזאת בלי ׳טריפים׳ בלי כימיקלים במוח ובגוף, בלי אלכוהול וגם השמוש במריחואנה הרגיש עלוב לעומת הדבר האמיתי. העישון היה מעמעם את ׳הצופה׳ בסרט. ״ תני לי להנות אבל גם תני לי לצפות, להיות נוכח לגמרי בחויה״, הייתה התלונה של ׳האני הגבוה' – 'העד׳ שהלך והתעצם בנכחותו עם כל מדיטציה שעשיתי במשך היום. הוא, 'העד', לא אהב את התוספות החיצוניות שמידי פעם התפתתי לנסות שוב ושוב, זה יצר חוסר דיוק, סוג של התערבות של גורם נוסף שטשטש את התחושה המודעת והפותחת. בנוסף, המדיטציה הצליחה להתמיר את תחושת הבדידות ללבדיות מספקת וממלאת אותנו בשלווה, אושר וספוק פנימי. ובכך, הקטינה גם את הצורך האובססיבי והתלותי באחר, אכילה אובססיסית וכדומה, התנהגויות הגורמות להרבה סבל בחיינו. לעומת זאת גופי ותודעתי התרחבה כשנפתחתי דרך תרגולי המדיטציה לטבע, ובמיוחד כשהתחברתי לתדר של הפרחים שגדלו על העצים מסביב לאשרם. הפרחים שספגו את מה שיצרו אלפי המודטים ׳בשדה הבודהה׳, כפי שנקרא האשרם של אושו, נתנו לי את ההשראה ליצור מהם תמציות פרחים עוצמתיות במיוחד התומכות בריפוי עמוק ובהעמקת חווית המדיטציה שלנו. 33 ׳פרחי הבודהה׳ או ׳פרחי התודעה׳- זוהי המתנה שילדתי לעולם בהשראתו של המסטר אושו. תודה ושוב תודה לך מסטר יקר שלי. תודה שהזמנת אותי להיות חלק ממפעל חייך, ממפעל חיינו. ממשיכה להפיץ את ׳החלום׳ שהשארת לנו, אהבה וחופש אמיתי בעולם. איתך תמיד אננד סמבביה- מורת דרך לחיים. (הדרך לאושר עילאי) נכתב ב19/1 היום בו אושו עזב את גופו. אושו- ״מעולם לא נולד ומעולם לא מת, רק הגיע לבקר בכדור הארץ ...״כפי שבקש שיכתבו על קברו.